רבים מאיתנו הרגישו בימים האחרונים חרדה סביב הגעת נגיף הקורונה לישראל. ברשומה הבאה קיבצנו עשרה טיפים להתמודדות רגועה, כך שתוכלו גם אתם לענות לחרדה של הילדים שלכם.

אם צפיתם בשוברים את הקרח, בטח גם אתם זיהיתם את קולו המודאג של אולף איש השלג, ואולי אפילו הזדהיתם איתו. אולף חושש מהרבה דברים. הוא חושש שמשהו רע יקרה לו, או לאחד מהאנשים היקרים לו, ושהדברים הטובים בחייו ישתנו. "גם את דואגת לגבי זה שדברים לא ישארו טובים לנצח?" הוא שואל את אנה.

אם אולף היה נתקל בחדשות על נגיף הקורונה, ודאי היה גם הוא תופס את הגרון שלו בפחד, ומבקש מאנה סוכריה נגד כאב גרון. אנה, שיש לה רגישות אמהית כלפיו, היתה בטח מחבקת אותו ואומרת לו שהכל יהיה בסדר.

זה לא קל לדעת מה לעשות עם חששות המתעוררים מול נגיף הקורונה, ועוד יותר לא קל למצוא את התגובה הנכונה מול ילד שמביע דאגות, במיוחד אם אתם בעצמכם חוששים מהמתרחש. לטובת כל אחד ואחת מכם קיבצנו עשרה טיפים שיעזרו לכם להחליט מה לעשות ומה לא לעשות.

מה עושים כדי להתמודד עם החרדה מוירוס הקורונה?

* נסו להבדיל בין סכנה קיימת לבין דאגנות – למוח יש נטייה לקחת מידע חדש בו הוא מוצף, ולהפעיל נורות אזהרה כדי לשכנע אותנו שאנחנו בסכנה מיידית. נטייה זו נועדה לעזור לנו להיזהר מסכנות ולשרוד אותן, אבל היא לא תמיד עובדת לטובתנו. למשל, כותרת כמו "חשש שאלפי ישראלים נדבקו בקורונה", עלולה לגרום לנו מיד לחשוב שאנחנו בסכנה אמיתית, ובכך להתעלם מהמילה "חשש" ולשכוח את הסיכוי הנמוך שנידבק. כמו כן אנו עלולים לשכוח ש98% ממקרי ההידבקות אינם קטלניים.

* מצאו מוקד חדשות נאמן אחד להתעדכן דרכו – אנחנו חשופים כיום למידע רב דרך ערוצי תקשורת שונים. גם ילדנו חשופים למידע רב, ולא תמיד ביכולתם לסנן אותו או לדעת כיצד להרגיע את עצמם. לפעמים נראה לנו שכדי להשאר בטוחים עלינו להשאר מעודכנים כל הזמן, אולם חשיפה חוזרת ונשנית למידע מעורר חרדה עלולה לגרום לעליית תחושת המתח ולא בהכרח תאפשר הגנה טובה יותר.

* הגיבו באהדה ובתמיכה לילדים ולמבוגרים סביבכם – ילדים (וגם מבוגרים) עלולים להביע סימני מצוקה סביב הנושא, במיוחד עם ישנה נטייה לחרדה. תגובה טובה לחרדה המתעוררת היא תגובה המתקפת את התחושה, ונותנת מענה מרגיע. לפעמים ילדים חוששים לשלום של הוריהם, ולפיכך נרגעים כשרואים שההורים רגועים. יותר משהילדים זקוקים למידע, הם זקוקים לחיבוק המרגיע שלכם.

* המשיכו בשגרת יומכם – היצמדות לרוטינה, ולהרגלים קבועים נותנת מסגרת מרגיעה. לכן חשוב להמשיך ללכת לבית הספר ולעבודה, ולעשות את שאר הפעילויות היום יום (כל עוד הוראות משרד הבריאות אינן מציינות אחרת).

*תמכו אחד בשנייה – תמיכה חברתית ומשפחתית במצבי לחץ מאפשרת התמודדות טובה יותר עם המתרחש. אחד הדברים הקשים בבידוד הוא המחסור בתמיכה חברתית. היו טובים זה לזה דברו על החרדה ושתפו ברגשותיכם.

* נסו לנהוג באופן הגיוני ולשמור על רוגע – באתר משרד הבריאות מפורטות הנחיות להתנהלות בטוחה מול נגיף הקורונה. תוכלו לקרוא שם ולבדוק האם אתם בסכנה ממשית. במידה וחזרתם ממדינה הנמצאת ברשימה של משרד הבריאות או במידה ובאתם במגע עם אדם הנושא את הנגיף, יש ליצור קשר עם מוקד 101 ולפעול לפי ההנחיות.

מה לא עושים?

* אל תאמינו לשמועות לא מבוססות – ברשת רצות ידיעות מזוייפות רבות בנושא הקורונה. יש לקרוא את המידע בביקורתיות ולא להיתפס לבהלה כשאין סיבה לכך. בימים האחרונים, למשל, התפרסמה כתבה לגבי הידבקות בקורונה בתיכון בנתניה. ידיעה זו אינה נכונה.

* אל תנהגו בהיסטריה – אם לא נחשפתם לחולה קורנה מאומת, ולא חזרתם ממדינה הנמצאת ברשימה של משרד הבריאות, כנראה שאינכם בסכנה. במידה ואתם חוששים בכל אופן, אל תגיעו לבדיקת מעבדה ואל תסתובבו בציבור, אלא צרו קשר עם מוקד 101 ופעלו על פי ההנחיות.

* אל תפסיקו את הפעילות היומיומית שלכם – הימנעות מגבירה את מעגל החרדה. ככל שנמנעים יותר החרדה עולה, ואילו ככל שמכילים את החרדה וממשיכים לתפקד החרדה יורדת. אל תסתגרו בלי סיבה. אם יש לכם צורך בעזרה מקצועית פנו לטיפול פסיכולוגי.

* אל תגיבו בזלזול לדאגנות שמביעים סביבכם – ביטול הדאגנות לא מרגיע אותה, אלא גורם לילד או למבוגר החרד להרגיש לבד עם החששות שלו.

רשומה זו התפרסמה בעמוד של פסיכולוגיה קלינית מדוברת.

לרשומה הנצפית ביותר בפסיכותרבות.

× דברו איתי בווצאפ