על התנגשות הערכים האישיים של גיבור הסרט 'סולו חופשי'.

בסרט 'סולו חופשי' התחלתי לצפות עם חברים והמשכתי לבד. זהו סרט דוקומנטרי של נשיונל ג'יאוגרפיק, המספר על צעיר בשם אלכס הונולד, שכבר מגיל קטן נמשך לטיפוס, והצטיין בו. הסרט נפתח בכך שאלכס שם לעצמו מטרה – לטפס את אל קפיטן בטיפוס חופשי.

רק כדי לחדד, אל קפיטן הוא המצוק האנכי הגבוה בעולם. הוא מתנשא לגובה של 1089 מטרים בפארק הלאומי יוסמיטי שבקליפורניה. בשנת 1993 טיפסה עליו לראשונה לין היל טיפוס חופשי והגיעה לפיסגה תוך ארבעה ימים. כעבור שנה היא טיפסה שוב והפעם הגיעה לפסגה תוך 23 שעות.

אלכס הונולד עשה את זה תוך ארבע שעות.

יש משהו מתכנס ונמנע מקשרים בצורה שאלכס מציג את עצמו. הוא גר ברכב נוודים, בו הוא מתנייד אל יעדי הטיפוס, ובאופן כללי נראה שעיקר התשוקה שלו מושקעות בטיפוס לבדו. כששואלים אותו על חברה הוא משיב שבטח לא הרבה בנות ימצאו את החיים במכונית אטרקטיביים. אחר כך, כשיש לו חברה, הוא אומר שבטח יהיו לו עוד הרבה אחריה, כי טיפוס זה הדבר הכי חשוב אצלו.

כשאלכס מטפס הוא מרוכז אך ורק בטיפוס. במהלך הסרט ניתן הדימוי של טיפוס חופשי כהשתתפות באולימפיאדה שבה טעות אחת גורמת למותך. תוסיפו לזה גם את פחד הגבהים שמתעורר אצל רב בני האדם כשהם בגובה שכזה, ותקבלו אפשרויות מרובות למוות מהיר.

אלכס לא רוצה למות. הוא מודה שהיתה לו ילדות קשה, שהיה מבודד, ושבמשפחה שבה גדל לא קבל את האהבה לה היה זקוק. אפשר בקלות להתחבר לחוויה שלו כילד, ולהבין מה מוביל אותו להשקיע דווקא בטיפוס עצמאי, לבדו. הוא מספר שכשהוא לבדו הוא מרוכז הרבה יותר, הזמן עובר, והוא מרגיש הכי טוב כך. כשיש באזור אנשים נוספים דעתו של אלכס מוסחת. כשהוא הולך לטפס עם החברה שלו הוא נפצע פעמיים ברצף, אף על פי שלפני כן מעולם לא נפצע.

כשאלכס מסביר על המשיכה שלו לטיפוס, הוא מתאר שהוא חש שבמהלכו הוא מקבל הזדמנות להיות מושלם, לזמן מה – "זה או שזה מושלם, או שאתה מת". אפשר להבין את התחושה של פגימות עצמית איתה הוא מסתובב, כשהוא מתאר חוויה של "בור חסר תחתית של תיעוב עצמי".

הסרט מציג את הפחד הנוראי האוחז בחבריו של אלכס בזמן שהוא מתכונן לטיפוס החופשי, ועוד יותר, בזמן שהוא מטפס. אמא שלו אומרת שאי אפשר למנוע ממנו משהו שגורם לו להרגיש כל כך חי, ובת הזוג מיטלטלת בין רצון שלה שישאר בטוח לצידה, לבין הרצון לאפשר לו להוציא לפועל את מה שחשוב לו.

לעיתים קרובות עולה בטיפול פסיכולוגי העיסוק בערכים אישיים. היכולת להגדיר 'מה חשוב לי?' מאפשרת לנו ליישם את ההבנה שאולי לא הכל בשליטתנו, אבל יש לנו הכח להשפיע על האופן שאנחנו מתנהלים בחיינו, ועל ההתפתחות האישית שלנו. כך למשל, בתרפיית קבלה ומחוייבות (ACT), נותנים מקום של כבוד לניסוח ה'ערכים' האישיים. לעיתים קרובות השיח על הדברים שחשובים לי יכול להימשך טיפול שלם, ומאפשר להתחבר למקומות עמוקים בנפש, ולהניח לערכים המגלמים אמירות חברתיות לקוניות.

ניקח לדוגמה אדם בשנות הארבעים המגיע לטיפול. בפגישות ראשונות הוא מספר שמה שחשוב לו זה הילדים והמשפחה שלו, גם ההורים שלו חשובים לו, וכן חשוב לו שיהיה לו כסף למה שצריך. בהמשך האדם מתחבר למכלול החוויות שלו, ולאופן שבו הוא מגיב להן. הוא מחדד עם הזמן – חשוב לי להיות בן זוג תומך ונתמך. חשוב לי לאהוב באופן בלתי תלוי. חשוב לי להיות אבא מעריך ומגונן. חשוב לי לעבוד בעבודה בעלת ערך, כזו שיש בה התפתחות והשפעה. חשוב לי לדאוג לבריאות הגופנית שלי.

מתוך אלו, נגזרות המטרות של אותו אדם לטווח הקצר. הוא מתבונן ביחסיו הזוגיים וחושב, איך אני נעשה בן זוג תומך יותר, איך אני אוהב בלי להזדקק. הוא מתבונן ביחסיו עם ילדיו ותוהה, איך אני מגביר את ההערכה שלי כלפיהם, איך אני מתנהל בצורה מגוננת כלפיהם, אך לא כזו שמקורה בחרדה. הוא ממשיך ועובר על החלקים שחשובים לו, מתוך התבוננות וקשיבות. הוא פתוח לפגוש את כל מה שעולה בתוכו, הוא לא נוזף בעצמו כשאינו פועל לפי הערכים שלו, אלא מנסה להבין מדוע פעל אחרת.

אלכס מתחיל את הסרט בלהבהיר לצופה שמה שבאמת חשוב לו זה הטיפוס. לאחר הכנות מרובות מגיע היום המיוחל, חברתו המקסימה מספרת אותו, הם הולכים לישון יחד בוואן ולפנות בוקר הוא נפרד ממנה בחיבוק ויוצא לכבוש את הפסגה. כשהוא מגיע לגובה של ארבע מאות ומשהו רגל, משהו קורה. אלכס עוצר, חוכך בדעתו, ולאחר זמן אומר 'אני לא באמת רוצה לעשות את זה'. לאחר שהוא יורד ושב על עקבותיו, הוא מיד פונה אל הוואן והולך לחבק את בת זוגו המקסימה.  

כעבור שלושה חודשים השניים עוברים לגור יחד בבית משלהם, היחסים שלהם ממשיכים. היא מספרת שאלכס פתוח יותר בשיחות ביניהם, וכי הוא נסוג פחות מחברת אנשים. והנה אלכס יוצא שוב למשימת הכיבוש. בעודו מתרחק במכוניתו נשמע מונולוג בקולו ברקע: "עבורה (החברה שלו), מה שחשוב זה להיות מאושרת ומוקפת באנשים שהיא אוהבת. העניין הוא שכל אחד יכול להיות שמח וטוב לב. שום דבר טוב לא קורה בעולם שבו כולם שמחים וטובים לב. כאילו, אף אחד לא משיג משהו אדיר כי הוא שמח וטוב לב.

"זה (הטיפוס) קשור ללהיות לוחם. המטרה לא בהכרח משנה. זו הדרך שלך, ואתה תלך בה בהצטיינות. אתה מתמודד עם הפחד כי המטרה דורשת זאת. זו רוח הלוחם. טיפוס חופשי דומה לתרבות הלוחם, אתה נותן למשהו מאה אחוז פוקוס כי החיים שלך תלויים בזה."

כשאלכס לבסוף כובש את הפסגה, הוא מיד מתקשר אל החברה. "אני אוהב ומעריך אותך." הוא אומר לה, וחולק איתה את הרגע הזה.  הצפיה במעשי האקסטרים של אלכס מעוררת דאגה לשלומו ושאלה משמעותית לגבי המניעים שלו. הניסיון להבין מה מוביל אותו לבחור באורח חיים שיש בו סכנה לחייו מרחף כל הזמן ברקע. במקביל, התנועה שלו אל מחוץ לקונכיית הלוחם בה התכנס, מובילה גם לתנועה בסדר העדיפויות לגבי הדברים שחשובים לו באמת, והיא שריתקה אותי אל המסך.

הסרט 'סולו חופשי' הוא יצירה מרהיבה, המספרת סיפור רגיש ונבון באמצעות צילום משובח, טבע מעורר התפעלות, ואנשים יוצאי דופן. הוא מציג פסיפס אנושי נוגע ללב, של קהילת מטפסים שהאמון וההבנה זורמים ביניהם באופן נדיר. לאורך העלילה אפשר לראות גם את התפתחותו האישית של גיבור שלאט לאט, יחד עם תהליך כיבוש הפסגה, מתרחבים גם שורשיו, והוא נחשף ומתחבר לערכים נוספים שחשובים לו. עם כל אלו, לא פלא שהסרט זכה באוסקר על היצירה הדוקומנטרית הטובה ביותר לשנת 2019. ממליצה לכם לצפות עם חברים, או לבד 🙂

לצפיה: סולו חופשי


0 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *